מקור ישעיהו א׳:ט׳
9 לוּלֵי֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ פ
פירוש שד"ל על ישעיהו א׳:ט׳
9 לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד, וגם זה שנותרה בת ציון כסכה וכמלונה, ולא אבדה לגמרי, גם זה אינו אלא בחסד ה' עלינו, כי לולי הוא שהותיר לנו הפלטה הזאת, כמעט אבדנו כלנו אבדנו, והיינו כסדום ועמורה שלא נשאר מהם שריד ופליט.
10 כמעט, דבק למטה, כן דעת יונתן ורש"י, וכמהו לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי תהלים צ"ד י"ז, וזו הוראת מלת כמעט ברוב המקומות; ובעלי הטעמים הדביקו כמעט עם שריד, כאלו יאמר שריד מועט, על דרך כמעט וגרים בה תהלים ק"ה י"ב. אבל סתם שריד הוא מועט, ולא מצאנו בשום מקום שריד מעט, ולא שום לשון דומה לזה. ואמנם דעת בעלי הטעמים נראה שהיתה כאשר העירני תלמידי מוה"רר אליעזר אליה איגל, רב בעיר טשירנוביץ והגליל כי לולי ה' הותיר לנו שריד, משמע שלולי כן לא נשאר להם שום שריד, א"כ בהכרח היו כסדום ועמורה שלא נשאר מהם שריד ופליט; ואיך יאמר אח"כ כמעט כסדום היינו? והלא ודאי כסדום היו. לכך יפה עשו בעלי הטעמים להרחיק מן ההמון התמיהה הזאת, כמו שהרחיק אנקלוס רוב המליצות השיריות שלא היו מובנות להמון. אמנם אותם שהיו עומדים בימי ישעיה יודעים היו כי השריד שהותיר להם ה', לא היה שריד מעט, אלא פליטה גדולה, ואף אם לא הותיר להם ה' כל השריד ההוא, עדיין היה אפשר שישאר להם שריד מעט, ולפיכך נכון היה שיאמר כמעט כסדום היינו.
11 ה' צבאות, לדעת גיז', השם הקדוש הוא כאן בסמיכות, כמו שמצאנו לפעמים שם העצם סמוך, כמו ארם נהרים, בית לחם יהודה, והנה טעמו אלהי הצבאות, כלומר הכוכבים והמלאכים; וקרובה לזה דעת ראב"ע, אלא שלדעתו השם הקדוש הוא בצד מה גם שם התאר, וע"כ יבא בסמיכות עיין פירושו הארוך והקצר בשמות ג' ט"ו ול'ד ו', וס' צחות שער השמות; ולפי דעתי אין השם סמוך, כי הנה מצאנו ה' אלהים צבאות תהלים נ"ט ו' ופ' ה', וכן אלהים צבאות שם פ' ט"ו, ולדבריהם היה ראוי לומר אלהי צבאות, לא אלהים, על כן נראה לי שנקרא האל האמתי צבאות, להיותו הוא לבדו ממלא מקום הצבאות שהיו הגוים עובדים, כדרך שנקרא אלהים בלשון רבים להיותו לא אלוה פרטי בעל כח מיוחד, כאלילי הגוים לפי אמונת העובדים אותם, אלא אלוה כולל כל הכחות כלם, והוא ממלא מקום האלהים כלם והנה מליצת ה' צבאות, וכן אלהים צבאות, ענינה האל שכל צבאות האלהים הנעבדים נכללים בו, כי כל הכחות המיוחסים להם, כלם בו ית'. ומה שנמצא לפעמים אלהי הצבאות בסמיכות אינו סותר פירושי, כי נמצא המתואר נסמך לתאר או לשם אחר המייחד אותו, כמו בתולת בת ציון, אנשי התרים מלכים א' י' ט"ו, בני רבעים, בני בליעל, נהר פרת, קרית חוצות.